All Things Data: סיכום כנס האנליטיקס הישראלי הראשון

All things Data: כנס האנליטיקס הישראלי הראשון
ביום שרבי ב20 לאפריל התכנסו קרוב ל1,000 משווקים, מפרסמים ואנליסטים באולם סמולארש הממוזג באונ’ תל אביב לכנס האנליטיקס הישראלי הראשון: All Things Data.

גם אני זכיתי להיות שם ולהחשף למומחים בינלאומיים מדברים על ווב אנליטיקס, אופטימיזציה ועל היכולות שמאפשרות להבין הרבה יותר טוב את מסע המשתמש באתר או באפליקציה שלנו.

בפוסט הזה אתן לכם תמצית מהתכנים שהיו בכנס, עם סקירה כללית של הדוברים והרעיונות שהציגו, ואם תרצו להעמיק בתחומים תוכלו למצוא כאן גם קישורים למצגות המלאות.

בכנס הציגו 12 דוברים, אך בחרתי לסקר את 10 המצגות שאני הכי התחברתי אליהן. אז מה היה לנו שם?

1. צ’ארלס פארינה, AnalyticsPros, דיבר על Cross Device Measurement:

 

צא'רלס פארינה - Cross device measurement
תחום האנליטיקס כבר לא שייך רק לאתרי אינטרנט ואפליקציות, אלא הולך ומתפתח כאשר יותר ויותר מכשירים למעשה מחוברים לאינטרנט, כגון Roku, Xbox, טלויזיות חכמות, מחשוב לביש ועוד.

צ’ארלס הדגיש שתעשיית האנליטיקס הצעירה והמתפתחת ביותר היא תעשיית הCross-Device, שבה המדידה והמעקב נפרשים על מגוון רחב של מכשירי קצה כאשר האתגר העיקרי הוא להגיע לתובנות אחידות על המשתמשים שבאים במגע עם הנכס הדיגיטלי שלנו ממגוון מכשירים.

מדידת Cross-Device יוצרת אתגרים רבים לארגונים, בעיקר בשל מורכבות ההטמעה והיעדר הכלים לביצוע.
למשל, מדידה של הרשמת משתמש לפייסבוק בדסקטופ תהיה שונה לגמרי מהמדידה של ההרשמה במובייל, כיוון שחוויית המשתמש שונה לגמרי: כמות המסכים, הכפתורים וכו’.

הרשמה בדסקטופ:

מדידה מרובת מכשירים - הרשמה לפייסבוק בדסקטופ

 

הרשמה במובייל:

מדידה מרובת מכשירים - הרשמה לפייסבוק במובייל
בשביל להמחיש שאנליטיקס ניתן למדוד לכל פעילות דיגיטלית, צ’ארלס סיפר על קייס סטאדי טיפה הזוי ומאוד יצירתי: מדידת אנליטיקס של משחק בוצ’י (Bocce).

באחד הכנסים שבהם השתתפה, החברה של צ’ארלס בחרה להרים עמדה יצירתית במיוחד בשביל למשוך לידים. הם הביאו לעמדה מגרש בוצ’י מלא עם כדורים אמיתיים:

מדידה מרובת מכשירים - משחק בוצ'י
בשביל לשחק, אנשים נדרשו להרשם ולהשאיר את פרטי החברה שלהם. הפעולות על המגרש נמדדו בעזרת Kinect, שאותו חיברו לAPI של גוגל אנליטיקס כאשר ניצחונות הוגדרו בתור איוונטים.

המשחק היה יותר מסתם ניסוי אנליטיקס מעניין, הוא הביא ערך לחברה: מתוך 84 שחקנים, הגיעו לחברה 13 לידים ו4 הפכו ללקוחות משלמים. בסוף ההרצאה צ’ארלס נתן דוגמאות פרקטיות להטמעת גוגל אנליטיקס במגוון מכשירים ומדידת התנהגות בCross Device.

את המצגת המלאה תוכלו להשיג כאן.


2. ג’ייקוב קליידבוגארד
Webjuice – מדידת המסלול אל ההמרה:

 

ג'ייקוב קליידובגארד - המסלול אל ההמרה
לא תמיד קל להבין מה המקור שגרם להמרה בגוגל אנליטיקס, בגלל מודל השיוך (Attribution Models).

לעיתים נראה כאילו המרה הגיעה ממקור תנועה ישיר (Direct Traffic), אך בפועל אותו משתמש עבר בדרך מקורות שונים כמו Adwords והפניות מאתרים, ורק אז המיר ממקור ישיר.

לכן קל יותר להסתכל על תמונת ההמרות המלאה ע”י השימוש במושג Assisted Conversion שאומר כי מקור התנועה המדובר סייע להמרה, אך ההמרה עצמה בוצעה ממקור אחר.

ג’ייקוב הציע להתבונן על מקורות התנועה לפי Assist Ratio (אחוז האסיסט) שמחושב כך: Assisted Conversions/Direct Conversion. כך נוכל להפריד את כל מקורות התנועה שלנו ל2 סוגים:

נקודות אסיסט: מקורות שעבורם אחוז האסיסט גדול מ100 (יותר המרות אסיסט מאשר המרות ישירות)

נקודות סגירה: מקורות שעבורם אחוז האסיסט קטן מ100 (יותר המרות ישירות מאשר המרות אסיסט)

הנה המחשה של תיוג המקורות:

הדרך אל ההמרה - תיוג מקורות התנועה
בדוגמא שהציג, אנחנו יכולים לראות שערוץ הDirect נתן הכי פחות אסיסטים, וניתן להתייחס אליו כאל נקודת סגירה. לעומת זאת, אימייל הוא ערוץ שאחוז הסיוע שלו הגבוה מכולם, כלומר הוא משפיע הכי הרבה על הסיוע להמרה, ופחות על ההמרה עצמה.

תובנות כאלו עוזרות לנו להבין באילו ערוצים כדאי להשקיע, איך לתכנן את משפך המכירות שלנו, ומה התרומה של כל ערוץ עד ההמרה.

בהמשך המצגת, ג’ייקוב פירט על סוגי ה Attribution Models הקיימים בגוגל אנליטיקס והסביר כיצד ניתן להגדיר מודל שיוך משלנו (Custom) בשביל לבחור לאילו סוגי ערוצים כדאי לתת יותר משקל: לערוצים שמייצרים יותר אסיסטים, או לערוצים שמייצרים יותר המרות סופיות בתחתית המשפך.

את המצגת המלאה תוכלו להשיג כאן


3. מאיר גולד, Fiverr – אופטימיזציה ע”י שימוש בסגמנטים מתקדמים

 

מאיר גולד -  אופטימיזציה ע"י שימוש בסגמנטים מתקדמים
מאיר גולד הציג קייס סטאדי מעניין מאוד שהוביל בחברת Fiverr עם שימוש בסגמנטים כדי לשפר את דפי הנחיתה של החברה. המהלך הוביל בסוף לגדילה משמעותית מאוד בלידים ובמכירות.

אחרי ניתוח ושיפצור, דף הנחיתה של Fiverr לקמפיין הLogos שלה נראה כך:

קמפיין הלוגו של Fiverr - למה בחרו להדגיש את הוינטג'
שימו לב שכותרת המשנה והדוגמאות מזמינות את המשתמש להזמין Vintage Logo. אבל למה דוקא Vintage?

בשביל לבחון איך לשפר את דף הנחיתה, הגדירו בFiverr סגמנט של משתמשים שנכנסים לאתר דרך קמפיין הלוגואים ובדקו מה ההתנהגות של אותם משתמשים שצריכים לוגו. הפרמטרים שנבדקו הם:

איזה לוגו המשתמשים מחפשים באתר?

 

איזה לוגו משתמשים מחפשים באתר Fiverr


איזה לוגו המשתמשים קונים ברכישה הראשונה שלהם?

 

איזה לוגו משתמשים רוכשים לראשונה בFiverr
נמצא כי אחוז נכבד מהסגמנט המדובר מתעניין בלוגו מסוג Vintage או Retro, ולכן הוחלט לעדכן את כותרת המשנה ואת התמונות בדף הנחיתה ללוגאים מסוג וינטג’. זו דוגמא מצויינת ל A/B Test מבוסס נתונים אמיתיים שהביא לחברה שיפור של 170% בהרשמות לאתר.

מאיר הדגים מבחני A/B נוספים שבוצעו על דפי הנחיתה מתוך ניתוח האנליטיקס, כאשר בסה”כ החברה ביצעה כ300 מבחנים על קמפיין הלוגו שלהם בלבד! המבחנים הגדילו את ההרשמות ב275%, ואת ההכנסות ב80%.

את המצגת המלאה ניתן להשיג כאן.


4. מיקו לוי
, Outbrain – איך למדוד את אפקטיביות התכנים כחלק ממשפך המכירות

 

מיקו לוי - איך למדוד את אפקטיביות התוכן
שיווק באמצעות תוכן היא מגמה חמה בעולם השיווק ב2015 וכנראה תמשיך לעלות. מחקרים מראים שאנשים סומכים על תוכן, ותוכן ממותג בפרט יותר ממודעות ובאנרים. לכן צריכת התוכן היא שלב קריטי במשפך בדרך לקניה.

השאלה הנשאלת היא, איך למדוד את האפקטיביות של התוכן?

לפי מיקו, התשובה תלוי במיקום התוכן במשפך.

אם מדובר על ראש המשפך והמטרה היא לחשוף את המשתמשים למותג או למוצר, הפרמטרים שניתן לבדוק בשלב זה יחסית מסובכים למדידה, למשל: עליית הפופולאריות של המותג, הגברת שיח במדיה חברתית, הגברת הכוונה לקנות וכו’.

לדוגמא, קידום תוכן יח”צ שנעשה באמצעות Outbrain לחברת מאזדה, תרם לעלייה של המותג (Brand Lift), ע”י הגדלת הפרמטרים הבאים:

אאוטבריין - דוגמא לחיזוק מותג מאזדה באמצעות תוכן
באמצע המשפך נמצא שלב הConsideration, בו המשתמש חם יותר. הוא נחשף לתוכן ממוקד יותר שקשור למוצר באתר של החברה, ושוקל את הקניה. בשלב זה ניתן לבצע מדידות מדוייקות יותר ע”י גוגל אנליטיקס לפרמטרים כגון: זמן השהייה בדפי התוכן, כמות הדפים הנצפים פר סשן ועוד.

 

תפקיד התוכן במשפך - שלב ההתעניינות
מיקו ציין כי מדד הBounce Rate שרובנו מייחסים לו חשיבות, פחות משמעותי כשמדובר בצפייה בתוכן. לפי ההגדרה של גוגל: באונס רייט הוא אחוז הביקורים בעמוד אחד באתר שלנו שהסתיימו באותו עמוד.

כלומר, גם אם משתמש משתף את התוכן שלכם בפייסבוק, הוא מועבר לעמוד חיצוני של השיתוף ונספר כBounce !

כשמשתמש צופה בתוכן שהוא גילה או חיפש, קרוב לודאי שזה הדבר היחיד שמעניין אותו כרגע, ולכן כשמדובר בתוכן, יש דברים חשובים יותר למדידה מאשר Bounce Rate, שניתן להגדיר עם אירועים (Events) בגוגל אנליטיקס. כגון: זמן שהייה בעמוד, אחוז הגלילה, מילוי טופס, שיתופי סושיאל ועוד.

כאשר מודדים את תפקוד המשפך כולו, חשוב להסתכל על תוכן כאל נקודת ביניים עד ההמרה, תוכלו לעשות זאת ע”י יצירה של משפכים בכלי האנליטיקס שלכם שיתחילו בתוכן ולראות כיצד הוא תורם להמרות בסוף התהליך:

אאוטבריין - מדידת השפעת התוכן על הROI


את המצגת המלאה תוכלו להשיג כאן

5. אורן כהן, Optimizely – הטמעת תרבות אופטימיזציה וטסטינג

 

אורן כהן - בניית תרבות אופטימיזציה וטסטינג
אורן שהגיע ממטה חברת Optimizely באנגליה, פירט על 3 שלבים לביצוע תהליך אופטימיזציה לעסק:

א. הגדרת המטרות העסקיות:

כדי להבין איך לשפר, צריך קודם להחליט מה לשפר. לכן, בראש ובראשונה יש לקבוע מטרות אסטרטגיות. למשל: הגדלת ההכנסה ממכירות. ממטרה זו יש לרדת ולפרט מטרות משניות כמו: הגדלת המכירות פר לקוח, רכישת לקוחות חדשים וכו’.

מטרה אטומית בתחתית העץ תהיה למשל: “שיפור אחוז המילוי של טפסי הרשמה”

תרבות אופטימיזציה - הגדרת יעדים עסקיים


ב. 
בניית ‘מפת הדרכים’ לאופטימיזציה:

אחרי שנבחר יעד לשיפור, יש לבחור שורה של ניסויים שנרצה לבצע כדי לשפר אותו. כל ניסוי צריך להשען על השערה מסויימת, כגון: “נראה שהמשתמשים לא מתרשמים מהיתרונות המוצר שהצגנו, יש לחשוב כיצד ניתן להדגיש או להמחיש אותם בצורה טובה יותר”

בנוסף, יש לקבוע אחוז מינימלי לשיפור ולחשב את גודל המדגם הדרוש כדי שהניסוי יהיה משמעותי מבחינה סטטיסטית. לאופטימייזלי יש כלי שמבצע חישוב זה בצורה אוטומטית. תוכלו למצוא כלי דומה ומדריך גם כאן.

במהלך הניסוי יש לתעד את התוצאות ובסופו לסכם האם בוצע שיפור, האם ההשערה הייתה נכונה, מה נלמד מהניסוי והאם יש טעם להמשיך בניסויים דומים?

מפת הדרכים לאופטימיזציה - מה בוחנים ולמה


ג. טיוב האתר:

אחרי שבנינו תשתית לניסויים, נמשיך לבצע אותם עד אשר המטרות יושגו. בנוסף לניסויים נרצה להשתמש בכל הדרכים האפשריות כדי ללמוד עוד על משתמשי האתר וההתנהגות שלהם בו.

חלק מהשיטות שאורן ממליץ לשלב בשלב זה הן: איסוף מידע עם גוגל אנליטיקס בעזרת In-Page Analytics כדי להבין איפה משתמשים מקליקים, שימוש במפות חום כדי להבין אילו אלמנטים בעיצוב תורמים להמרות המשתמשים ואילו מזיקים, ביצוע סקרים איכותיים כדי לקבל חוות דעת על השימוש באתר ואפילו שיחות טלפון עם משתמשים במידת האפשר.

טיוב האתר: אנליטיקס, ניתוח כמותי ואיכותי, מפות חום


את המצגת המלאה תוכלו להשיג כאן

6. אורי לביא, Dynamic Yield – כוח הפרסונליזציה

 

אורי לביא - כוח הפרסונליזציה
כולנו אוהבים לקבל יחס אישי מהעסקים הפיזיים שאנחנו קונים מהם. באינטרנט זה יותר מסובך, או לפחות היה מסובך. מגוון שירותים כגון Dynamic Yield מציעים היום התאמה של התוכן שנראה באתר, כתלות בהתנהגות הגולשים והמידע שנאסף עליהם מהאתר שלנו או משירותי צד ג’.

אורי הציג את פירמידת חוויית הלקוח באתר: הבסיס הוא איסוף דאטא על כלל המבקרים באתר, בהמשך נחלק הקהל לסגמנטים (תתי קבוצות) לפי פרמטרים שונים, לאחר מכן מבוצעת התאמה אישית למבקר יחיד ובראש הפירמידה נעשה אופימיזציה לתוכן כדי לשפר את החווייה כמה שיותר.

עלינו לשאוף להעניק למשתמש חווייה כמה שיותר אישית, כיוון שפרסונליזציה מגדילה את מעורבות המשתמש באתר, גורמת למשתמשים לחזור וכפועל יוצא מגדילה גם את ההמרות.

פירמידת חוויית המשתמש באתר
לפני שנגיע לפרסנוליזציה מלאה, עלינו תחילה לחלק את המבקרים שלנו לסגמנטים כדי להבין מיהן הפרסונות הפועלות באתר שלנו, וכך להבין איפה הכי כדאי למקד את המשאבים. אורי נתן כמה דוגמאות לסגמנטציה:

  • תחומי העניין של המשתמשים, למשל לפי סוגי הכתבות שהם קוראים באתר
  • מידת המעורבות של המשתמשים עם התוכן, למשל משתמשים שקראו X פוסטים, או צפו ב Y סרטונים וכו’.
  • משתמשים שביצעו רכישה ראשונה, מול לקוחות שביצעו מספר רכישות

בכל נסיון סגמנטציה, יש להסתכל כיצד כל סגמנט משפיע על תוצאה כמותית סופית, למשל סכום ההכנסה שתרם הסגמנט. הנה דוגמא לניתוח סגמנטים של תחומי עניין והשפעתם על ההכנסה:

סגמנטציה לקהל הקוראים - איך כל פלח משפיע על ההכנסות
אחרי שמצאנו את הסגמנטים המשפיעים ביותר על המטרות העסקיות, נרצה לשפר את חוויית המשתמש באמצעות פרסנוליזציה. אורי הדגים כמה סוגי פרסונליזציה לפי פרטים דמוגרפיים והתנהגותיים.

למשל, התאמת דף הבית למבקרים ראשונים ולקונים ותיקים לפי סוג המוצר שקנו:

פרסונליזציה - התאמת דף הבית לסוג המשתמש

 

או התאמת הצעות למשתמש ע”י פופ אפ לפי ההתנהגות באתר:

התאמת הצעות למשתמש באמצעות פופ-אפ


את המצגת המלאה של אורי תוכלו למצוא כאן


7. 
רועי לבן, Convertro – שימוש במדע כדי לשפר עלויות שיווק

 

רועי לבן - שימוש במדע לשיפור עלויות שיווק
רועי הדגים כיצד חברת קונברטרו עוזרת לחברות לבצע אופטימיזציה באמצעות אלגוריתמים שעוזרים לפענח את הקשר בין עלויות השיווק לבין הכנסות החברה.

מכיוון שהתנועה לאתר מגיעה ממגוון ערוצים ומכשירים, כלי האנליטיקס מייצרים המון נתונים גולמיים. האנליסט בארגון צריך להסתכל בהרבה דו”חות ולהצליב נתונים, כדי לספק תשובות חכמות על מאמצי השיווק.

כדי לקבל תמונת מצב מדוייקת ככל הניתן על פעולות השיווק בערוצים השונים, רועי הדגים שימוש באלגוריתמים שConvertro מציעה אשר מנתחים בצורה אוטומטית את השינויים בתנועה בעקבות אירועים מסויימים.

למשל, קפיצת התנועה באתר בזמן שידור פרסומת בטלויזיה ברמת השעה שבה שודרה הפרסומת, וברמת החודש שבו התחילו לפרסם בטלויזיה:

אלגוריתמים למדידת עלויות פרסום בטלויזיה
כמו כן, רועי הדגים איך אלגוריתמים יכולים לנתח את הקורלציה בין עלויות הפרסום בטלויזיה לבין ההמרות באתר בציר זמן:

מדידת קורלציה בין עלויות להמרות
בנוסף, ניתן לבצע אופטימיזציה לקמפיינים באמצעות מדידה סטטיסטית של התוצאות שלהם לאורך זמן. כך ניתן ללמוד מה האורך המקסימלי היעיל ביותר לביצוע הקמפיין.

למשל, ככה נראה קמפיין אי-מייל שמיצה את כמות ההמרות שהוא הניב בערך אחרי 40 ימי הרצה:

תזמון אורך קמפיינים


את המצגת המלאה תוכלו להשיג כאן


8. שוקי מן,
Booot Internet Marketing – קסמים בגוגל תג מנג’ר

 

שוקי מן - קסמים בגוגל תג מנג'ר
שוקי מן, מר “תג מנג’ר” הישראלי, ומארגן הכנס נתן הרצאה Hands-on על שיטות לשימוש בגוגל תג מנג’ר. שוקי הוא אחד האוונג’ליסטים של הכלי בארץ. לכל הידוע לי הוא גם היחיד (נכון לזמן כתיבת פוסט זה) שמעביר סדנאות בנושא.

למי שעדיין לא יודע מה זה גוגל תג מנג’ר, מדובר במערכת לניהול “תגים” וחוקים להפעלתם בצורה פשוטה ללא נגיעה בקוד. כל תג מייצג פיסת קוד שנועדה למדוד תנועה, לנתח התנהגות גולשים, לאסוף רשימת רימרקטינג וכו’.

בכל פעם שנרצה להוסיף קוד שמודד משהו באתר שלנו (למשל פיקסל המרות של פייסבוק), נוכל להוסיף תג במערכת במקום להטמיע את הקוד ישירות באתר.

בהרצאה שוקי הדגים כמה “קסמים” שהתג מנג’ר יודע לעשות ע”י הדגמה פרקטית. לדוגמא: נניח ואנחנו מנתחים את תפקוד התוכן של אתר העוסק בFOREX ומכיל גם בלוג (eToro הוא אתר כזה למשל).

כיצד תשפיע קריאה של הפוסט האחרון בבלוג על כמות ההפקדה הכספית הראשונה לחשבון ?

כדי למדוד את הנ”ל ולייצר דו”ח מתאים, נדרש לשתול למשתמש עוגיה עם שם הפוסט ותאריך הקריאה שלו. כאשר אותו משתמש יפקיד לראשונה כסף באתר, נגרום לתג לחשב את הזמן שעבר מאז קריאת הפוסט האחרון, ו”לירות” המרה.

לבסוף נוכל לייצר דו”ח Cohort Analysis שייראה בערך כך:

דו"ח ניתוח Cohort - הקשר בין כמות הפקדה ראשונה לימים שעברו מאז קריאת הפוסט הראשון
דו”ח זה מגלה לנו כמה תובנות עסקיות מעניינות:

  • הפוסט השלישי גורם למשתמשים להפקיד יותר כסף ב3 ימים הראשונים לחשיפה אליו
  • הפוסט הראשון גורם לאנשים להפקיד יותר כסף החל מהשבוע השני (יום 8+) מהחשיפה אליו

את שיטת ההטמעה המלאה שהוצגה כאן, ושיטות נוספות תוכלו למצוא במצגת המלאה של שוקי.
ועוד 
מדריכים מעולים על תג’ מנג’ר תוכלו למצוא גם בבלוג שלו.


9. יהושוע קורן,
Analytics Ninjas – אנליטיקס באתרי E-commerce

 

יהושוע קורן - גוגל אנליטיקס לאתרי איקומרס
לא הרבה מכירים, אך בגוגל אנליטיקס קיים פיצ’ר בשם Enhanced Ecommerce, המאפשר מדידה פשוטה של אנליטיקס בחנויות אינטרנט. יהושע סיפר על יכולות הליבה של הכלי, והסביר כיצד ניתן להשתמש בו כדי להסיק מסקנות חכמות על מכירות המוצרים באתר.

שימוש בסיסי בכלי יעזור לנו לגלות אילו קטגוריות מוצרים הן הכי פופולאריות, אילו מוצרים פופולאריים בתוך כל קטגוריה, איך משפיע מיקום המוצר ברשימה על הCTR שלו וכו’.

אנליטיקס בחנות אינטרנט - הקלקות על מוצרים

הנתונים שנגלה יעזרו לנו להבין אילו מוצרים הם הכי פופולאריים בקטגוריה, כדי להציע למשתמש לבצע Cross-Sell או Up-sell בהתאמה או להבין אילו קטגוריות בחנות צריך להבליט יותר מאחרות וכו’.

בתוכנות כמו קיסמטריקס ניתן לבנות גם משפכי מכירה לתהליך הCheckout לכל מוצר, בצורה כזו:

אנליטיקס בחנות אינטרנט - ניתוח המשפך
כמו כן, ניתן למדוד את התפקוד של קופונים והנחות שהצמדנו למוצרים וההשפעה שלהם על הרווחים, כך למשל:

אנליטיקס בחנות אינטרנט - מדידת תפקוד הקופונים
יהושוע הסביר בפירוט כיצד ניתן להגדיר את המעקב אחר מוצרים וקטגוריות ואיך ולהשתמש בדו”חות.

את המצגת המלאה תוכלו להשיג כאן


10. דייויד דרמאנין,
Hotjar – שמונה מבחנים שניתן לבצע באתר עם מפות חום

 

דיויד דרמאנין - מבחנים באתר באמצעות מפות חום
דייויד, מנכ”ל חברת Hotjar – כלי להטמעת מפות חום באתר, הציג את המבחנים שניתן לבצע עם מפות חום כדי ללמוד איך ניתן לשפר את האתר עבור המשתמשים. בהרצאה דייויד פירט על 8 סוגי מבחנים, אציג כאן חלק מהם:

א. מבחן הקליקים: האם משתמשים מקליקים על אלמנטים לא לחיצים ?

מפות חום מציגות לנו איפה המשתמשים מקליקים, ועוזרות לנו לזהות האם משתמשים מקליקים על האלמנטים הרצויים לנו, או שמא הם מקליקים על אלמנטים שבכלל לא לחיצים.

חשוב לחפש אלמנטים שמקבלים הרבה קליקים ולא מובילים לשום מקום, כיוון שזו יכולה להיות נקודה בה המשתמש ינטוש את האתר שלכם.

מפות חום לביצוע מבחן קליקים


פתרון אפשרי:
אם המשתמשים מקליקים על אלמנטים לא לחיצים כמו תמונות, או מסגרות שנראות כמו כפתורים, כדאי לשקול להחליף אותם באלמנטים לחיצים כמו למשל חלון פופ-אפ שיקפוץ ויסביר יותר על האלמנט ברגע שלוחצים עליו.


ב. מבחן העומק: האם המשתמשים מגיעים לכל התוכן בעמוד?

תצוגת הגלילה במפת החום מאפשרת לנו לראות אילו איזורים נצפים יותר באתר והאם משתמשים גוללים את הדף ומגיעים לתוכן שחשוב לנו שהם יראו.

אם תראו שהמשתמשים נתקעים בחלק מסויים בעמוד ולא גוללים מעבר לו, יתכן שהם חושבים שהעמוד נגמר שם, או שהם לא חשבו שימצאו את התוכן שימצאו.

ביצוע מבחן עומק ע"י מפות חום


פתרון אפשרי:
אם המשתמשים לא גוללים את הדף את הסוף, נסו להזיז את התוכן החשוב ביותר לראש העמוד מעל לקו הFOLD, או להוסיף בראש הדף כותרות לחיצות שיובילו את המשתמש לתוכן שנמצא למטה.

את המצגת של דיויד לא הצלחתי להשיג, ולכן את ששת המבחנים הנוספים שניתן לבצע באמצעות מפות חום ובאמצעות שאר השירותים שמציעה Hotjar תוכלו למצוא בפוסט הזה באתר החברה.

לסיכום,

הנוכחות המרשימה בכנס הוכיחה שווב אנליטיקס הוא תחום שמעניין מאוד אנשי שיווק ודיגיטל בישראל, ואין לי ספק שהכנס שהיה הוא סנונית ראשונה לעוד מפגשים מעניינים בתחום.

בכנס הוצגו רעיונות תיאורטיים מעולם האנליטיקס והטרנדים החמים שבו. אך לא חסרו גם Case Studies ושיטות פרקטיות מעולמות התוכן של המרצים, בהם כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להשתמש כבר עכשיו ואפילו בחינם.

התכנים היו מגוונים, ולדעתי יש עוד המון נושאים לדבר עליהם בכנסים הבאים או Meetups למיניהם. אם מישהו היה רוצה להשתתף או לארגן Meetup בנושא, תכתבו בתגובות ואולי נגרום לזה לקרות 🙂

זו גם הזדמנות להגיד תודה לשוקי וצוות מארגני הכנס, על הסדר והארגון, האווירה, האוכל הטעים (!) ובעיקר על שאפשרו לנו לקחת חלק בחוויה. נקווה לעוד רבות כאלו.

אז מה אתם חשבתם על הכנס?

 

  • זקקה

    רוצה MEETUPS….
    תודה

  • פוסט מדהים. לאחת שסובלת סבל קשה ביותר בכנסים ולכן נמנעת מהם, פוסטים כאלה פשוט פותרים בעיה. תודה על ההשקעה!

  • שי

    כל הכבוד דימה, אתה תותח ואני אוהב כל פוסט שלך, כמו שכתבה זו שמתחתי גם אני סובל בכנסים, מעריך את שוקי מן אבל הסיכום הזה היה שווה לי יותר מיום שלם בכנס. תודה רבה

  • כרגיל דימה, אתה משו משו. וכרגיל, כל פינה שמתבוננים עליה בנושא שיווק ברשת מובילה לדרך אינסופית. מה מכל זה, לדעתך, כדאי לאמץ עבור בעלי אתרים עם טראפיק קטן?